עובדה היא כי היערות בכדור הארץ חיוניים לקיומם של כל היצורים החיים. בתהליך טבעי, עלי העצים קולטים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן הנחוץ לנו ולמרבית בעלי החיים לנשימה. העצים ממלאים תפקיד חשוב בוויסות תהליכים אטמוספריים ואקלימיים בכדור הארץ. בנוסף, שורשיהם העמוקים של העצים מונעים סחף קרקע ובכך מגנים על האדמה ומקורות מים. הצמחייה הענפה מספקת לאדם חומרי גלם רבים לתעשיות שונות ביניהן יצור ביגוד, תרופות וכמובן מזון. כריתת יערות (בירוא) בכלל ויערות הגשם בפרט הינה תוצאה ישירה של שימוש מסיבי בנייר לצרכים ביתיים, משרדיים ותעשייתיים. בירוא יערות הוא בעצם תהליך של כריתת עצי יער על ידי האדם.

מה הבעיה ולמה היא נוגעת לנו?

תהליך השמדת היערות מתרחש בעולם כולו ומשפיע על אלמנטים סביבתיים רבים כגון אקלים, החזר הקרינה של כדור הארץ, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרות, אפקט החממה, מדבור ועוד. בנוסף, נכרתים יערות גשם באמריקה ובמזרח הרחוק על מנת לספק שטחי מרעה לתעשיית הבשר. בשלושת העשורים האחרונים נכחדה כמעט מחצית מן היערות הטרופיים של מרכז אמריקה, על פי רוב על מנת לספק שטחי מרעה. צעד זה אינו חכם כלל מפני שאדמת יערות הגשם אינה מתאימה למרעה. אדמה זו מאבדת מערכה תוך שנים ספורות ולכן נאלצים החקלאים לכרות שטחי מרעה חדשים. במקום אותם עצים שנגדעו לא נשתלים עצים חדשים, ואף אלו שכבר נכרתו לא נמכרים אלא מועלים באש. לנוהג אלים זה יש מחיר סביבתי כבד: עשרה קמ"ר של יער גשם מכילים, בקירוב, 1,500 מיני צמחים, 750 מיני עצים, 125 מיני יונקים, 400 מיני ציפורים, 100 מיני זוחלים, 60 מיני דו-חיים ו-150 מיני פרפרים. המשך פעילות כריתת יערות הגשם בקצב הנוכחי תוביל ב 25 השנים הקרובות להכחדתם של מחצית ממיני הצמחים, בעלי החיים והמיקרואורגניזמים הקיימים בכדור הארץ. על פי הערכות, כריתת יערות הגשם גורמת, לאובדן של 137 מיני צמחים, בעלי חיים וחרקים בכל יום. בשנה מספר זה מגיע לכ 50 אלף מינים שונים. כמו כן הערכה היא שכרבע מן התרופות המערביות מכילות חומרים שצומחים ומתקיימים ביערות הגשם. בעוד שעד כה רק כאחוז אחד העצים והצמחים ביערות הגשם נבחנו בידי מדענים.

אז מה עושים?

העולם לומד אט אט כי יש לנקוט צעדי מניעה, ענישה ופעולה אקטיביים, מנסרות עץ ירוקות המהוות היום אלטרנטיבה חיונית, מוקמות ברחבי תבל, שתילה מואצת ופיתוח של תחליפי נייר הם רק חלק קטן מדרכי ההתמודדות של האדם עם הבעיה. צריכת הנייר המוגברת דחפה את האדם לפתח באמצעים מתקדמים מספר חלופות ליצור נייר שאינו מן הצומח, כיום אם באמצעות מחזור או ייצור בתהליכים כימיים, הנייר אינו מופק מן העצים וכבר נראית האטה בכריתת צמחיה למטרות אלו. גם כריתת העצים לצרכי מוצרי עץ החלה לתקן את דרכיה, אמנם לא תפסק האחרונה לעולם אך כיום, תקנות חדשות קובעות כי היתרים מיוחדים והם בלבד יקבעו את כמות העצים המותרים לכריתה, כמו כן מתחייבת כל מנסרה שכזאת לשתול בעבור כל עץ שנכרת מספר שתילי עצים באותו מקום.